ההשקעה בבריאות הנפשית של עובדים - המקור "הסודי" להגברת פרודוקטיביות ולעליה ברווחיות החברה
בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית בהכרה בהשפעת הסביבה התעסוקתית על בריאות הנפש והרווחה האישית של העובדים, ובחלק מהמדינות הוחלו חוקים ותקנות שמטרתן להגן על עובדים מפני סכנות פסיכו-חברתיות. הגנה על בריאות הנפש בעבודה כוללת לא רק את המובן מאליו, כמו תנאי עבודה גרועים או סביבה רעילה המלווה בלחץ מיותר ואפליה, אלא גם את הגורמים הפחות ברורים כמו חוסר שליטה בעבודה, גבולות לא בריאים בין העבודה לחיים האישיים, ועומס עבודה בלתי סביר.
מעבר לחובה המוסרית לדאוג לרווחת העובדים, יש גם עלויות משמעותיות שנגרמות לעסקים עקב בריאות נפשית לקויה של העובדים. לפי ארגון הבריאות העולמי, כל שנה "נמחקים" כ-12 מיליארד ימי עבודה בגלל דיכאון וחרדה, מה שגורם להפסד של טריליון דולר בפרודוקטיביות.
בארה"ב, העובדים עם בריאות נפשית לקויה נעדרים מהמקום עבודה בממוצע כמעט 12 ימים לא מתוכננים בשנה, לעומת 2.5 ימים לעובדים בריאים נפשית. החסמים הללו גורמים להפסדים כלכליים ניכרים, שמוערכים ב-47.6 מיליארד דולר בשנה.
היעדרות עובדים אינה הסיבה היחידה להפסדים בעסקים. תנאי עבודה גרועים ובריאות נפשית לקויה מובילים גם לשיעורי תחלופה גבוהים יותר, דבר שמגדיל את העלויות הכרוכות בהכשרה וגיוס עובדים חדשים.
היתרונות בהשקעה בבריאות הנפש בעבודה
השקעה בבריאות נפשית במקום העבודה לא רק מונעת הפסדים כלכליים אלא גם תורמת באופן ישיר להצלחה העסקית. יצירת סביבה תומכת ברווחה נפשית עשויה להוביל לעלייה בפרודוקטיביות, ירידה בהיעדרות עובדים, ושימור גבוה יותר של עובדים. למעשה, לפי מחקר שנעשה ב-2022, 86% מהמומחים בתחום משאבי אנוש טוענים כי הקצאת משאבים לבריאות נפשית מגדיל את שיעור שימור העובדים.
סביבה תעסוקתית בריאה נפשית תורמת גם למוטיבציה גבוהה יותר של העובדים, המובילה לביצועים טובים יותר, ריכוז גבוהה יותר ויכולת להצליח במשימות בצורה ממוקדת ואיכותית יותר. 92% מהעובדים מציינים כי חשוב להם לעבוד בארגון שמעריך את בריאותם הנפשית ומספק תמיכה בתחום זה. עובדים מרוצים ועם בריאות נפשית טובה יהיו גם יצירתיים יותר, תוך שהם תורמים לשיפור האווירה הארגונית ולהצלחת החברה.
אסטרטגיות לשיפור בריאות הנפש בעבודה
בכדי לשפר את בריאות הנפש במקום העבודה, ארגונים יכולים לנקוט במספר צעדים:
- הערכת הסביבה התעסוקתית : יש לבחון את תנאי העבודה באמצעות זיהוי סכנות פסיכו-חברתיות, כמו שעות עבודה מיותרות, עומס גבוה, חוסר שליטה בעבודה ועוד. לאחר מכן יש בצעדים לאיתור סיכונים ולנקוט בצעדים למניעתם.
- יצירת סביבה פסיכולוגית בטוחה :על הארגון להבטיח שסביבת העבודה תתמוך בבריאות נפשית טובה, תסייע בהפחתת סטרס, ותעודד מעורבות והצלחה בקרב העובדים.
- גמישות בעבודה: הענקת אפשרויות לעבודה מרחוק יכולה לשפר את האיזון בין החיים האישיים לעבודה, להפחית את זמן הנסיעות ולסייע לעובדים עם צרכים אישיים או משפחתיים.
- תוכניות סיוע לעובדים (EAP) : יישום תוכניות סיוע, בהן העובדים יכולים לקבל עזרה ממומחים בתחום בריאות הנפש, מבלי לחשוש מהשלכות על הקריירה.
- הדרכה והעלאת המודעות בנושא הבריאות הנפשית: באמצעות הכשרה ושיפור המודעות, עובדים יכולים להבין יותר את הצרכים הבריאותיים שלהם ולהפחית את הסטיגמה סביב בעיות נפשיות.
עידוד טיפול עצמי: חשוב לעודד עובדים לדבר על בריאותם הנפשית, להבין את הגורמים שפוגעים בה ולהיות פתוחים יותר לפניות לעזרה.
סיכום
השקעה בבריאות נפשית במקום העבודה היא פעולה עם יתרונות ברורים גם לעובדים וגם לעסקים. יצירת סביבה תומכת ברווחת העובדים תורמת לשיפור המורל, להעלאת הפרודוקטיביות ולשימור עובדים, ובסופו של דבר תורמת להצלחה העסקית הכוללת.